Joomla Sport Template

נכתב על ידי חיים שריקי משמעות ירידת הערך הינה ניסיון להגדיר את סחירותו הצפויה של כלי-הרכב בשוק לאחר שיתוקן באיכות טובה על-ידי מוסך...

ירידת ערך מהי ? ואיך נקבעה....

בקרב שמאי הביטוח בתחום הרכב בישראל נפוץ המיתוס, הנסמך על המסמך המתקרא "ועדת ששון" והמטופח מזה שנים על-ידי חברות הביטוח, לפיו אין לקבוע ירידת ערך לרכב שגילו עולה על 9 (או 10) שנים. גם בתי המשפט נוהגים לאמץ מבלי משים קביעה זו ולהתייחס ל"ועדת ששון" כלשון החוק ממש ולא לאסופת כללים מנחים - כפי שאמורה היתה להיות.
משמעות ירידת הערך הינה ניסיון להגדיר את סחירותו הצפויה של כלי-הרכב בשוק לאחר שיתוקן באיכות טובה על-ידי מוסך.

שמאי הביטוח אמורים, במסגרת חוות דעתם, להפעיל מומחיותם לשם כך ולקבוע ירידת ערך "מסחרית" (ריאלית). תחת זאת נוהגים רובם להסתמך על דוח "ועדת ששון" אוטומטית, לסכם את שורת "ירידות הערך" המוכתבות על-ידו ולסרב לרוב להתייחס לכל "ירידת ערך" ריאלית צפויה.

ראוי היה כי השמאים ישכילו להבין כי מעמדם כ"מומחים" בתחום הרכב אינו מאפשר להם לפעול כפקידים בשירות דוח "ועדת ששון" ומחייב אותם להפעיל שיקול דעת עצמאי על-סמך ניסיונם המקצועי והיכרותם את שוק הרכב בישראל.

כך למשל, נוהג רוב השמאים להימנע מקביעת ירידת ערך לרכב שגילו למעלה מ-9 (או 10) שנים. זאת תוך התעלמות מוחלטת ממצבו האמיתי ומסחירותו בשוק - לפני ואחרי האירוע הנזיקי. בכך נראה כי מפרים הם את חובתם המקצועית והחוקית ואף עלולים להיחשף - בשל כך - לאחריות נזיקית. כך למשל, עשוי אדם שירידת הערך של רכבו נאמדה בשיעור מסויים על-פי ועדת ששון ואשר נאלץ למכרו לבסוף במחיר נמוך הרבה יותר, לשקול נקיטת הליך אזרחי כנגד השמאי שהתבסס באופן אוטומטי ו"עיוור" על ועדת ששון תוך הימנעות מהפעלת שיקול דעתו המקצועי.

במקרה שהיה, סירבה חברת הביטוח לפצות מבוטח עבור "ירידת ערך" שהוסבה לרכבו בשל נזקי ברד וזאת - מחמת גילו ה"מתקדם". בית המשפט סבר [1], ובצדק, אחרת בקובעו כי "עם כל הכבוד לוועדת ששון, ירידת ערך של רכב בעקבות תאונה יכול ותהיה לכל רכב, ואין נפקא מינה גילו.

טול לדוגמא רכב מיוחד כמו רכב אספנים. האם משום 'גילו' של רכב זה אין להעריך נזק בגין ירידת ערך שבאה בעקבות תאונה? התשובה חייבת להיות שלילית. לא זו בלבד אלא שניסיון החיים מלמד ועל כך אין צורך בראיה, כי מצויים כלי רכב רבים מיוחדים מבחינה זו או אחרת , 'שגילם' מופלג, האם משום כך אין לקבוע נזק בגין ירידת ערך?".

בית המשפט שמע עדותו של התובע באשר לבעיה בה נתקל עת ביקש למכור רכבו, משום שקונים פוטנציאליים הציעו מחיר נמוך ביותר לרכב בגלל נזקי הברד וקיבל את הסברו כי אילו תיקן הרכב, היה המצב אף חמור יותר, משום שרכב נצבע במה שמכונה "צבע כללי" מעיד לכאורה כי הרכב עבר תאונה קשה. לפיכך, הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי נגרם לתובע נזק בגין "ירידת ערך". מעבר לירידת הערך המלאה, ראה לנכון אף בית המשפט להשית הוצאות גבוהות יחסית על המבטחת.

ראוי היה כי שמאי הרכב בישראל ישקלו ביתר זהירות את חוות דעתם המקצועית שעה שהם קובעים "ירידת ערך" על-פי דוח "ועדת ששון" ועל אחת כמה וכמה שעה שהם נמנעים לחלוטין מלקבוע "ירידת ערך" כאמור. עסקינן בחוות דעת מומחה לכל דבר ועניין וזה אינו פוטר עצמו בהסתמכות אוטומטית על מסמך המנחה בעניין שיעור "ירידת הערך".
לא זו אף זו, מומחה כאמור המתרשל בקביעתו, עשוי לחוב עבור כל הצדדים הנסמכים על חוות דעתו. כך למשל, עשוי שמאי שזומן מטעם חברת הביטוח לבדיקת רכב, ואשר ראה לנכון להפחית מעבר לראוי משיעור הפיצוי, להיתבע אישית על-ידי כל אדם שיינזק כתוצאה מהסתמכות על אותה "חוות דעת".

כאמור, מן הראוי היה ששמאי הביטוח בישראל יחלו לראות עצמם כמומחים בשוק הרכב - שהרי חוות הדעת המוגשת על-ידם חוות דעת מומחה היא - ולא כפקידים שכל תפקידם סיכום סכומים לפי קריטריונים קבועים מראש. מן הראוי היה כי בתי המשפט יתייחסו בהסתייגות לקביעות חד-משמעיות שייתכן ופג-תוקפן זה מכבר, שלא ברורה מערכת השיקולים שהשפיעה עליהן ואשר מתעלמים ממצבו בפועל של הרכב הניזוק.
____________________

[1] ת.ק. 1520/04 (ראשל"צ) אלג'ים אבי נ' ביטוח ישיר - איי.די.איי חב' לבטוח בע"מ, פסק דינו של כב' השופט אברהם הימן מיום 19.10.04.
____________________

המחבר הינו עו"ד, חבר ועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי הדין.

תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.